לכולנו ברור שלא נשאר פה לתמיד. אלו החיים, נולדים, גדלים ומתבגרים ולעת זיקנה רואים את הסוף. המוות הוא חלק בלתי נפרד מחווית החיים. בעוד כולנו יודעים מתי התחיל המסלול והמשחק עבורנו, ספק אם רובנו יודעים מתי הוא יסתיים.
ומה יהיה לנו כאשר יגמר הכל? האם יש משמעות לכל מה שחווינו, עשינו, הרגשנו וידענו? האם יש לנו המשכיות או זיכרון? חשוב שנדע להנציח את עצמנו ואת קרובינו, כי זה מה שישאר מהם עוד שנים ארוכות אחרי שיעזבו את חיי העולם הזה ויעברו לחיי העולם הבא. ואם מדברים על הנצחה, מדברים על מצבות אמנותית שתייצג בכבוד את הנפטר ואת מי שהוא היה.
מצבות, הן חלק נפרד מעולמנו. בדרך לטיול משפחתי או למסעדה, אנו נוטים להתעלם מבתי העלמין לצד הדרך, אותם בתי עלמין הרוויים מצבות ומזכירים אנשים שהיו נשכחים אחרת. כדי להנציח בצורה מכובדת ונאותה אדם שנפטר וחשוב לנו, כדאי שנשים על קיברו מצבה מעוצבת בצורה ייחודית, בין אם מצבה משיש או מצבה מאבן, בין אם מצבה עם חריטה והקדשה אישית או מצבה מעוטרת בפרחים. כמו שכל אדם הוא אחר ונבדל בחברה מאחרים, כך הדרך הנכונה לשמר את זכרו של אדם, על ידי מצבה אישית שתייחד רק אותו ותיבדל משאר המצבות בבית הקברות השכונתי.
רובנו מדחיקים את הקץ, מפחדים לחשוב על גיל הזקנה, על ירושה ועל כל דבר שמקושר אצלנו למוות. עם זאת, רצוי להערך בטרם עת, לחשוב היטב מה מייחד אותנו ולדאוג ליום שאחרי, היום בו כבר לא נהיה בעולם הזה.
ומה יהיה לנו כאשר יגמר הכל? האם יש משמעות לכל מה שחווינו, עשינו, הרגשנו וידענו? האם יש לנו המשכיות או זיכרון? חשוב שנדע להנציח את עצמנו ואת קרובינו, כי זה מה שישאר מהם עוד שנים ארוכות אחרי שיעזבו את חיי העולם הזה ויעברו לחיי העולם הבא. ואם מדברים על הנצחה, מדברים על מצבות אמנותית שתייצג בכבוד את הנפטר ואת מי שהוא היה.
מצבות, הן חלק נפרד מעולמנו. בדרך לטיול משפחתי או למסעדה, אנו נוטים להתעלם מבתי העלמין לצד הדרך, אותם בתי עלמין הרוויים מצבות ומזכירים אנשים שהיו נשכחים אחרת. כדי להנציח בצורה מכובדת ונאותה אדם שנפטר וחשוב לנו, כדאי שנשים על קיברו מצבה מעוצבת בצורה ייחודית, בין אם מצבה משיש או מצבה מאבן, בין אם מצבה עם חריטה והקדשה אישית או מצבה מעוטרת בפרחים. כמו שכל אדם הוא אחר ונבדל בחברה מאחרים, כך הדרך הנכונה לשמר את זכרו של אדם, על ידי מצבה אישית שתייחד רק אותו ותיבדל משאר המצבות בבית הקברות השכונתי.
רובנו מדחיקים את הקץ, מפחדים לחשוב על גיל הזקנה, על ירושה ועל כל דבר שמקושר אצלנו למוות. עם זאת, רצוי להערך בטרם עת, לחשוב היטב מה מייחד אותנו ולדאוג ליום שאחרי, היום בו כבר לא נהיה בעולם הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה